Crowdfunded Journalism

Israel Government targets broken fathers

Marianne Azizi photo
Marianne AziziIsrael
Israel Government targets broken fathers
Full report of Inter-ministerial team as activists face new laws to silence them. Pride in achievements of changing laws. Where is the money coming from as millions spent on targeting civil society who speak for children and families.

Here is the report written on behalf of the Ministry of Justice in Israel.  A commentary can be found here

It is a Saturday night; a group of about 30 people - men and women of varying ages - stand under the home of a senior social worker in a quiet neighborhood of Rosh HaAyin and tour nearby streets, whilst waving signs with captions and offensive pictures of the same worker.

They shout through a megaphone with loud cries condemning her, roughly, with Incriminating accusations and statements. This, among other things, is intended so the entire neighborhood will know "what she does."

Video clips of several minutes are filmed, in which the acts of harassment are documented in front of the home and streets of the employee's neighborhood, who is one of the heads of the system which handles complex and highly sensitive issues within the field of family law related to the protection of minors and work such as guardianship, affairs of custody, paternity, etc., were immediately uploaded to the Internet and gained hundreds of "likes", views and shares.

Among other things, were posted on the blog of one of the activists, entitled "Doing A neighborhood’’ known as the Chief Welfare Officer X who separated the mother from her children For 6 years "(the name of course appears in the original) in the first video, length 3:33 min, there is one of the activists calling, using a megaphone, right next door To the social worker’s house, shouting, insulting, humiliating, and most disturbing whilst addressing even the neighbors, for example, amongst the shouting, it is being said:

Daddy named X does not see his child.

It turns out that the one who pulls the strings, is Ms. X

The kidnapper X will not let him see his child because you have to fill places in institutions. Isn’t this Right XXX the kidnapper? XXX cries and asks for her father,She asks for XXX, but XXX will not let XXX

Because you have to fill the institutions, we have to put the children in a situation of Psychiatry. X When you give these children psychiatric drugs and taking them to a psychiatrist, the child is labeled disabled by the National Social Security Institute, and then what?

This is being done by the Ministry of Welfare, associations, institutions ... demand from the Social Security a disability allowance for the child and then take it into their own pocket.

"Additional shouting from this person can be heard and seen in another video, which is 2:34 minutes long. In another video posted on the blog by the same person, which is Length 2:28 min, more statements are added in his blunt and unbridled style,with the encouragement and guidance, sometimes, of another woman who took part in the event, who was not satisfied with the insulting statements and added serious threats towards the employee, regarding her expected future and the price she will pay, all in order to discredit this public official and to disgrace her in front of her neighbors. Among the "chosen words":

In the end, everyone will pay the price. Everyone. There is a court, if There is no down, there is up. And you and I will be there, I promise you,

And I'll be there to testify, who you are and what you are, and how much pain you cause.

And you'll pay for it eventually. It's a promise. I do not even Says 'without a oath,' because you will pay. Anyone who does so much bad, in the end will pay. I promise, and with God’s help that I will also get to see it here.

Bezrat ha shem

This event, which included processions around the house and the neighborhood, took more than two hours, until the police arrived at the site, and after a discussion between the police, the neighbors and the activists who carried out these actions of harassment, they vacated the scene.

As noted, the videos in which the disturbing event was recorded were uploaded to the Internet on the various sites of the activists and could also be seen on the YouTube site.

In fact, the general public is exposed to them and can see them at any time. Also an image has been uploaded to the Internet where the activists are photographed together in front of the social worker’s house.

In Another publication after the disturbing incident stated: "Another happy picture from the morning,

Making a neighborhood for the 'hijacker' XXX, my blog has 462 shares. And thousands more of those videos have been distributed by many of my friends [...] Congratulations , XXX you are a celeb. "

This post got comments from various people and comments, some of which were insulting and offensive.

An event of this sort called by the initiators: "Making a Neighborhood", which is taking place on a weekly basis over long period, every time against another social worker or against judges of the family and juvenile courts, and it constitutes only a Part of the widespread phenomenon of slander against public officials in the field of welfare and family, described as follows.

In recent years, there has been an increasing need for coping with the various aspects of the phenomenon of harm to public officials engaged in family and welfare. We are speaking of a small group of fathers (and sometimes mothers) who - following the divorce proceedings and the custody disputes they experienced or the implementation of the Youth (Care and Supervision) Law, or the Adoption of Children Act - take harsh and harmful measures against public officials from the welfare and legal system. Their clear goal is to discourage public servants, intimidate them, and deter them from carrying out their duties. Moreover, the increasing phenomenon over the recent period raises serious concerns about the potential harm to the principle of the best interests of the child and the attempt to paralyze the entire system. It should be emphasized that unfortunately, signs of the effect of the phenomenon on the system are already evident. Among other things, there is a phenomenon of the resignation of public officials from their positions and the difficulty in recruiting suitable replacements.

Most of the activists in the struggle are united in various organizations (ngos) such as the Movement for the Future of Our Children, Bereaved Fathers for Living Children,(?) Aleph ze Aba, Zakaat Ha'amot (Mothers Cry), the Coalition for Children and Family in Israel, and more. The struggle of these activists focus on welfare workers, both in local authorities and in the Ministry of Welfare and Social Services, among others, Legal social workers Law (welfare officials, as they were called in the past) and employees of the Ministry of Justice, attorneys, boarding school managers and boarding school workers, psychologists and experts, judges, lawyers, academics and in fact anyone who is associated with family law procedures by professional and therapeutic aspects.

The main methods of action are: publication of slander and humiliation on the various websites against public employees, in particular Judges and social workers, but not only them, sometimes by publishing classified information about minors; Holding protest vigils and demonstrations in front of public servants' homes; demonstrations in the courts in which the hearings are held (including closed-door hearings) and the disruption of the hearings with blatant intrusions; distribution of letters, bulletins and threatening signs; the publication of personal and confidential information of the employees themselves and their families (such as bank account numbers); harsh statements and slander against public employees in large numbers, including on the Internet or in the vicinity of their private home;

Appeals to the UN Human Rights Committee against the State of Israel, including the filing of false reports to these committees; filing lawsuits in Israel and abroad against judges, religious judges, legal advisors, ngos, government ministers and other functionaries. In accordance with a directive of the of the Ministry of Justice, in May 2014, an interministerial team was set up to coordinate and integrate the information and activity in various aspects, and to examine how it is possible to promote and make it more efficient to deal with the phenomenon, using the various tools available in the criminal, civil and administrative fields.

Following an in depth examination led to the consensus that this phenomenon constitutes a significant risk to the functioning of the family and welfare systems, and efficient and effecting coping with this phenomenon necessitates the full integration of ministries and the use of all the existing legal tools, both the criminal and civil, economic and administrative fields, to protect public officials who are attacked just for performing their work faithfully, or performing their duties in particular and for the purpose of protecting the proper functioning of the legal, judicial and welfare system, which deals with the most sensitive and important field of family law and safeguarding the best interests of children, in general.

The team includes members from the Ministries of Welfare, Foreign Affairs, Health, Law, the State Attorney's Office - the departments for special functions and international roles, consultants in legislation (international law ), cyber and technology, the courts administration and the Israel Police. The team formulated methods of action and procedures through various contacts, as detailed below, collaborates closely with other relevant bodies such as the Civil Enforcement Department of the State Attorney's Office(prosecution), consultants in legislation criminal, the Tax Authority, the Corporate Authority, the Cyber ​​Department of the State Attorney's Office, and more. Its activities are accompanied and guided by the Management of the Ministry of Justice.

We emphasize that the guiding principle of the team's activities means that it is not possible to deal with this severe phenomenon, as it is not possible to deprive any individual of his or her right to freedom of expression or the struggle to promote the public interests that are important to him, including criticism of the state's actions in general, and the system which deals with protection of minors in particular and even if this criticism unpleasant to the state, provided that these are legal and legitimate actions that do not undermine the rule of law by being intended to paralyze the system, and do not cause serious personal harm to public officials solely due to the performance of their duties according to law, in order to discourage them from doing so.

The existing mechanisms to deal with this phenomenon and to defend against the slander, humiliation, violence and harassment experienced by the workers under attack are both on the criminal and civil levels. On the criminal level, the main offenses which are at the base of the humiliating publications and attacks public officials include:

The offence of threats, harassment of a witness, offenses under the contempt of court order; the offense of insulting a public official: offenses under the Prohibition of Defamation Law; Violations under the Protection of Privacy Law.

On the civil level, applications for orders under the Prevention of Threatening Harassment Law may be submitted, as well as to file tort claims, inter alia, for defamation under the Defamation Law or for the violation of privacy under the Protection of Privacy Law. In this context it should be noted, that in the ruling, the term advertisement is broad enough to include publications on the internet.

As a rule, or in general, as noted, we are dealing with offenses of expression, and we must strike a balance between the supreme principle of freedom of expression, which underlies our democratic system, and the severe damage of these publications to the dignity and freedom of public servants, and the ability of the entire system to fulfill its vital role in the protection and welfare of minors.

Let us briefly detail the relevant normative basis. The Prohibition of Defamation Law: The Prohibition of Defamation Law balances freedom of expression and the right to a good name. The right to a good reputation includes the interest in human dignity that the individual feels for himself, the personal pride and personal acquaintance between people. The right to a good name has already been recognized in Article 12 of the Universal Declaration of Human Rights and has been recognized as a sufficient reason to restrict freedom of expression in the European Convention for the Protection of Human Rights and the fundamental Freedom of expression has been recognized as a "right of expression" even before the enactment of the Basic Law: Human Dignity and Liberty, and its enactment has been recognized as a constitutional right derived from the right to dignity. The definition of defamation provides broad protection for a good name - that the publication "may" humiliate, degrade or harm a person (Lashon Harah) is an objective test: If the reasonable person saw the libel statement, the libel suit is examined according to a flow chart:

First, whether the expression constitutes defamation, then it is necessary to examine whether the publication enjoys immunity, or whether there is a defense of substantial truth or fair comment. A basic condition for the realization of the constitution is that a person will be at the center of the "victim". Ie, an individual or a corporation, as opposed to a "public".

This is actually the requirement of identification. In the matter of defamation of the public, the legislature chose to submit claims in the criminal track and with the approval of the government legal advisor only, attesting to the legislator's tendency to reduce the state's power to cases in which significant public interests are involved and when the intensity of the expression and the harm it entails is particularly high.

In practice, since the enactment of the Defamation Law, and until these days, this authority has not yet been used by the Attorney General, so that no indictment has ever been filed for libel against the public. Therefore, even in the field of protection of public servants in the family, Civil suits were filed for libel against a specific employee, and not for the entire social workers.

For example, in Dor scandal, Judge Grossman ruled that the respondents would compensate NIS 100,000 for a social worker for libel for violation of privacy after publishing her on websites and flyers that she is a child kidnapper, nazi, liar and that she had given birth to a stolen sperm child. Judge Grossman ruled that" freedom of speech is not freedom of degredation, "and therefore it is not possible to justify harm to a person's good name when the publications do not meet the rationale behind the defense of freedom of expression. Also you can see the judgment recently given in a libel suit of the social workers spokesman in the Guelman Golan case for the severe slander by the defendant and another defendant (who did not defend himself and a ruling was given in his absence). The court ruled that the plaintiff had to receive damages and ordered the defendant to remove the publications from the Internet.

Recently, the Tel Aviv-Jaffa municipality, together with a group of social workers working for the Authority, filed a tort claim in the Tel Aviv-Jaffa Magistrate's Court, inter alia, for defamation of NIS 2 million against several defendants who are leading the campaign of slander against them, and Google, Wordpress and Facebook for not removing humiliating publications from their sites. On 9th August 2016, the central district attorney office filed a lawsuit in the Magistrates Court in Petach Tikva filed a libel suit against three respondents, in the name of the chief social worker to the Ministry of Social Affairs, on the initiative of the defense team, and together with the department For civil enforcement in the State Attorney's Office and the Deputy State Attorney (Civil Affairs). The cause for this lawsuit was a long list of slanders against that social worker on the internet. Especially with respect of many publications about her being fired, although she was not fired at all and was promoted to another position.

It should be noted that the possibility of filing a civil action on behalf a group of social workers should not be ruled out when defamation was directed against them, harmed each and every one of them, and therefore established a course of private action to each member of the group. Thus, the legal situation is interpreted in the ruling of the Supreme Court in the case of the Sephardic Community Committee, in which the board of the Sephardic Community in Jerusalem published a communiqué stating that the Director of the community decided to express No confidence in Mr. Eliahu Elyashar [who served as President of the Sephardic Community Committee] for having accepted to serve as honorary president of a public Body [Israeli Council for Israeli-Palestinian peace] whose members include anti-Zionist personalities and communists. Each member of the Council filed a claim for compensation under the Defamation Law against the members of the Spanish Community Committee. The lawsuits were consolidated into one and the court ruled the plaintiffs should be awarded compensation.

As for the filing of an indictment for defamation, in accordance with the Attorney General's instruction regarding the prosecution's policy of filing criminal charges for defamation, this is a very restrictive policy, which stems from recognition of the important and lofty value of freedom of expression. However, it seems that in some cases in this field of slander against public officials in the field of family and welfare, it will be appropriate to consider the use of this authority accordingly to the criteria mentioned in the directive.

The Protection of Privacy Law states that a person may not infringe the privacy of another without consent. The right to privacy is recognized as a basic right and anchored in section 7 (a) of the Basic Law: Human Dignity and Liberty. The proposal inside the Protection of Privacy Law, May 5, 1980, states that "the areas of the right are interpreted in respect of those matters which, according to social conventions, the individual is entitled to preserve from the public which others will make public without his consent. The accepted view today is that Protection given to a person according to the law is not sufficient against harm to his body and assets. But also protection must be against infringement of privacy. " Due to the required balance between the right to privacy and the right to collect and publish information, the law establishes a set of understandings that may be established in favor of the offender, such as: Advertising protected by the law of defamation, harm that has a public interestjustifying it under the circumstances, harm by way of a photograph or video that was made in the public domain and the victim appears in it randomly. It was also determined in the proposed law "In most countries where laws have been enacted that violate privacy, the term privacy has not been defined, nor does the proposed law define the term because of the difficulty in providing a clear and exhaustive definition of" expression. "The precise boundaries of" privacy "have therefore been left to a ruling that will be determined over the years In the courts, in the light of concrete circumstances.

Indeed, over the years, the Supreme Court has ruled various laws regarding the invasion of privacy and defined its borders. In our case, in the Dor case, as stated, the plaintiff was compensated for infringement of her privacy, after the defendant distributed advertising pamphlets in which the plaintiff's photograph appears under her home, in the mailboxes of her neighbors and on the street where she lives, with captions about the personal life of the plaintiff, which harm her privacy. Another example in another case in which Judge Shamai Beker ruled that in the defendants publications, there is an invasion of privacy of the CEO of the Welfare after she published copies of his parking tickets and another person published personal bank documents with the defendant's approval, or without her removing them from her site at the very least.

In addition to the protection afforded to the victims of the crime, By the Protection of Privacy Law, it should be noted that in the age of the internet and technology in which it possible to publish publications and anonymous comments, the invasion of privacy law provides protection for users who advertise. Even in cases where advertising is the offence. Whilst there is the possibility which exists that anonymity will be removed retroactively and in relation to the nature of the publication, at this time, in the Mor case, the Supreme Court closed the possibility of exposure of advertisers due to the lack of a suitable procedural frame and ruled that this was a task for the legislator. It should be said that the right to privacy at a young age and its conceptual ambiguity and the leanness of the ruling, causes the vagueness of the right to privacy and makes it difficult to implement.

The insult of a civil servant is a crime in which the criminal norm prohibits a person from expressing in words or behaviour offensive messages against a public servant. The nature of this transgression creates a clear tension between the purpose of prohibiting the expression of offensive messages against a public servant and the inherent harm to the freedom of expression and freedom of the individual's criticism of public servants and public services. The Supreme Court has often ruled that the civil service is an essential component of the democratic regime, and the need to defend it also requires protection of the individual public servant through whom the public service operates. Without such protection, the employee will find it difficult to carry out his duties properly, and therefore the system under which he is appointed will not be able to fulfill all of its public goals. The public official becomes a target of ridicule, abuse, cursing, mockery, slander and false accusations, and liable to be afraid to carry out his duties, and therefore the acts of slander undermine the public service and significant social and public interests.

For example, in the Ungerfeld case, the appellant was convicted of insulting a public servant, who for seven days posted a poster in the opening of a police station where a policeman was said to be collaborating with criminals and that "the police do not need rotten apples." In this matter, the court held that these statements undermine the integrity of the policeman, harm his fairness, and portray him as exploiting his public standing in order to join forces with criminal elements, so much so that the statements lead to undermining the ability of the policeman and other policemen and the police service as a whole who narrowed their steps in exercising their authority as the framework of the position.

In addition, the court determined that a harm of this kind does not fall within the threshold of tolerance that the public official is required to exercise within the framework of his role. However, the violation of the insult in its criminal characteristics will only be expressed in extreme cases where it is almost certain that the harm caused by it is liable not only to harm the employee as an individual, but also to cause serious harm to the fulfillment of his public role and thus to the public service system and the public's trust in it. In other words, in interpreting the insult, the court requires the employee to have a high level of endurance, determination and ability to withstand pressure, for the benefit of the public. In addition, in order to open an investigation into the offense of insulting a public servant, the police must obtain an opening permit from the State Attorney's Office. All of these obstacles make it difficult to use this offense and often reduce its operational impact on the treatment of workers' insults.

To complete the picture, it should be noted that this is an international phenomenon that crosses borders, which is troubling many countries in the West. In the book of the philosopher and advocate "Jeremy Waldron," the author reviews the American case laws and literature on the subject, and offers a new argument, different from the accepted conventional concept of almost absolute protection of a person's right to express his opinions, even if they are prejudiced, violent and discriminate against others. The author suggest expressions of hatred jeopardizes the foundations of society and the public interest by creating an environmental threat to public tranquility, which is described in the slowly spreading poison that infiltrates and undermines public welfare and harms the weaker sectors of the public, such as ethnic or religious minority groups.

These publications are intended to undermine the stability of society and to harm the human dignity of its victims in their own eyes, and society as a whole, but because of characteristics such as race, religion, gender or other group affiliation, which ultimately lead to the violation of the legitimacy and equality of those groups as part of society. The author of the book also proposes to impose certain regulations by means of legislation and procedures, which will restrict such publications and protect the victims.

We will also mention the establishment of The Arbel Commission a year ago by the Minister of Justice, whose function was to "formulate measures to protect the public, including public officials, against offensive activities and publications as well as cyber bullying. The committee met several times and heard from many relevant bodies, and is working on formulating its recommendations that will certainly contribute to dealing with this issue. Interdependence -the inter-ministerial team is constantly operating on various levels simultaneously, and by combining the forces between the different interfaces and authorities, with the vision on enforcement, preventive and defensive activity.

The level of criminal enforcement - The interface between the State Attorney's Office and the police - was tightened, and instructions were given regarding filing complaints with the police and accompanying aid during the proceedings. Several indictments have been filed and there are investigations into various processes. Many complaints have been filed against these activists, for which the deputy Attorney General has given the approval to open an investigation into the offenses of expression, and one of the prominent activists was sent to prison for about a year because of this phenomenon. In addition, discussions have been held regarding increasing the efficiency of work and control among the various entities under the guidance of the deputy state attorney (special assignments).

In the civil plane – four applications were submitted with his approval of the orders to prevent the threatening harassment of senior public officials in the Ministry of Welfare. The requests were received, almost completely. In addition, assistance is provided to many local authorities (Tel Aviv, Petah Tikva, Bat Yam, Ramat Gan, Kiryat Shmona, Kfar Saba and Rishon LeZion) through the legal counsels who filed requests for injunctions to prevent the harassment of social workers who are employees of the local authority. About six months ago, a new committee was set up by the State Prosecutor, headed by the Deputy State Prosecutor for Civil Affairs, as a pilot for filing defamation suits by the attorney general of police and social workers, in accordance with the criteria formulated. At this stage, the Committee discussed a request submitted by the Ministry of Welfare to file a claim for severe defamation against a head social worker in the Ministry of Welfare, and the request is currently being examined. Among other things, there are false publications about the alleged dismissal of the same woman by the Minister of Welfare, due to suspicions of "corruption" and child abduction, which do not contain a small kernel of truth, and there are also blatant and offensive publications that are particularly offensive to the same woman working on various Internet sites.

Legislation - Various proposals for legislative amendments have been considered and examined, both in the Criminal Law (a proposal to legislate as an offense, threats against public employees), Both in the field of the Internet and cyber and in the civil sphere (Amendment of the Prevention of Harassment Law to explicitly include harassment via the Internet). Things are in different stages of legislation and havenot yet been exhausted.

The removal of the defamatory publications from the Internet and social networks - a process was created to request removal from Google, tracking of referrals and if necessary request to a more senior rank. The contacts in the various ministries have built internal procedures and guide their employees and local government employees how to remove the offensive publications. In the past year, the Cyber ​​Department of the State Attorney's Office maintain a dialogue and coordination with the management of Google and the various social networks to improve and optimize requests for removal, and to bring them together in the cyber department that is currently handling the Ministry of Justice employees and ministry of Welfare social workers of local authorities.

This important step has indeed led to a significant improvement in the response to requests for removal, both in terms of treatment time which has been greatly reduced in terms of the percentage of positive response. In certain cases, where there was no positive response or judicial orders were required to remove the publications, appropriate requests were indeed submitted to the orders that were received, and when they were passed on to Google and the social networks, the publications were removed.

For guidance and coordination regarding claims filed abroad., To date, ten personal lawsuits have been filed in the USA against ministers, judges, social workers, legal advisers and other officials in the system, as well as against associations and their employees who provide services for the state. The names of the plaintiffs and the defendants are frequently replaced, and from the point of view of American law, it is possible in certain cases only to file claims in the United States for activity that occurred of it. The arguments in general are - that the legal system in Israel is inappropriate, discriminates against men and violates human rights in terms of the law and from the standpoint of practice, that the plaintiffs are exposed to torture and abduction of their children and constitute an overall assault on the welfare system and the law of the State of Israel dealing with family law etc. This attack is based, inter alia, on allegations of human rights violations and international obligations of the state, and can cause damage beyond the narrow legal realm. In some of the claims, the plaintiffs were not required to pay court fees or expenses because they argue before the court that they are unable to pay themselves and in most cases they represent themselves. (Pro-se ). In such a case, according to the law in the United States, there is no possibility of demanding those expenses. Most of the claims are very similar to one another, and it emerges from them that the versions are coordinated among the various plaintiffs. Despite the claim that in most cases they represent themselves, it is apparent that there are lawyers who advise them how to act.

In order to defend themselves in US courts, the state hired the services of a leading US law firm through a form of tender process. As of today, all of the claims that were filed were ultimately rejected, and there are several procedures which are still being handled in various courts (California and New Jersey). The funding for legal protection for the State and her public employees in these cases was made from the public budget (from the budgets of the ministries in which the employees are employed or employed in the past) and is estimated at NIS 500,000 in the fiscal year 2014, and in 2015 it amounted to more than NIS 1 million. It should be emphasized that the high costs of the fee, which falls as a burden on the various ministries, are estimated at an average of hundreds of thousands of shekels per case. The state is forced to spend these expenses due to the fear of not being legally represented in these cases and from submitting requests for motions in limine that will lead to decisions against the public official.

The team accompanies and guides The American legal contractor in handling all existing procedures that have not yet been completed, including coordination of representation by American law firms, financial representations, etc. Coordination with the US Department of State through the Israeli Foreign Affairs Ministry in order to issue sovereign immunity notices that indeed have matured on issuing an immunity notice by the US State Department , which was filed with the US court , by way of a particular procedure, and leading to outright dismissal due to lack of jurisdiction. The same statement was also used successfully in another procedure. The team is also working on this matter, with other parties, in accordance to circumstances such as the High Court of Justice Department, the Attorney General of the Ministry of Religious Affairs, etc.

Coordination and guidance with regard to the representation of the State in the various UN committees - The ngo’s mentioned above appeal regularly to UN bodies involved with the implementation of the conventions on human rights including the covenant on Economic, social and cultural rights, the International Covenant on Civil and Political Rights, etc. These petitions include the filing of distorted shadow reports, including the distribution of most blatant statements against the State of Israel, the court system, and the welfare services. Representatives of the organizations come to the committees in Geneva, pass among the members of expert committees various materials and work to influence the recommendations of various committees. The State is required to defend itself against these claims before the committee, which requires a great deal of preparation and the Ministry of Justice employees in charge of this field are being attacked and blatantly threatened by activists in that field. Moreover, the members of these organizations and their representatives appear in various forums in Geneva and denigrate the state, by presenting the "modern Holocaust in the State of Israel" with regard to the "divorced fathers". ". It should be noted that in these performances, they present themselves as members of organizations with consultative status in the UN - and this is not the case. The team has been coordinating diplomatic activities with the representatives of the state in the United Nations and the embassies. There have been several discussions in these committees and in various forums of the UN, which are accompanied by various activists who submit particularly harsh reports against the state, and intensive preparation is required in order to protect the country and present the facts as they are. In addition, there are also diplomatic activities in an attempt to prevent the various organizations from misleadingly presenting themselves as consultative status in the various UN committees or using official logos illegally.

On the preventive level, meetings were held with representatives of the Ministry of Welfare in order to think about how to reduce the friction and conflict between the parties. Several proposals were suggested and will be brought before the relevant parties. In addition, following the request from psychologists and psychiatrists who are experts on behalf of the court in family and welfare proceedings and are also humiliated by these same factors, a dialogue with them was held with the relevant ministry - the Ministry of Health - together with the assistance units of the court, to formulate joint procedures that will help reduce the phenomenon and prevent abuse of disciplinary committees Of the Ministry of Health.

Summary - the phenomenon of "shaming" on the internet in general, and against civil servants in the field of the family in particular, is a complex international phenomenon, which concerns many countries and authorities around the world. This phenomenon has developed against the background of the intensification of the Internet arena, which is the new "market square", replacing the classical channels of communication. It seems that in Israel, for a variety of reasons, including the culture of public discourse, this phenomenon is particularly severe and harmful. We have pointed out a variety of tools and directions of action that have not yet been fully exhausted, and there is no doubt that along with many achievements, the road is still long. However, the resulting image points to a positive change of direction on the part of the state, from a passive and defensive position to a place of more active activity, and an understanding that its employees must be protected, respected and maintain honour and a good reputation whilst joining forces with all the relevant bodies so that they can continue to fulfill the positive public role of protecting minors – their welfare and their well-being – in the best positive manner, and without fear or shame.

In my opinion, in the long term, without comprehensive educational and explanatory activity, for school age schoolchildren it will not be possible to effectively combat this phenomenon, and we should invest resources in raising public awareness of the damage of the phenomenon and its harmful ramifications on the public and society at large, especially the minors.

We must remember, that the principle of freedom of expression and democracy must be guarded and restricted only when there is real justification for this, these expressions now clash directly with other protected values, which should also be safeguarded. I strengthen the hands of all those involved in this important and difficult task, And the public, despite the fact that we are often personally attacked, to continue our public work with pride, to set our personal example, our conduct and in our manner of expression, also in the personal social spaces of each of us; not to ease the speed and spread of our thoughts to the Internet universe, and to invest in the existence of a culture of discourse and speech to every person, as a person. As "life and death by the tongue".

(***) Attorney Dina Dominitz - Coordinator of the Combat against Human Trafficking (in practice) Coordinator of the Inter-

Office for the Protection of Public Employees in the Field of Welfare and Family, a former attorney in the department

Civil Status in the State Attorney's Office.

Translated by

מוצ"ש, שעת לילה מאוחרת. קבוצה של כ-30 אנשים - גברים ונשים

בגילאים שונים - עומדים מתחת לביתה של עובדת סוציאלית בכירה

בשכונה שקטה של ראש העין ומסיירים ברחובות הסמוכים בשכונה,

תוך הנפת שלטים עם כיתובים ותמונות פוגעניות כלפי אותה עובדת,

וצעקות במגפון הכוללות קריאות רמות בגנותה, בצורה גסה, תוך הטחת

האשמות ואמירות מסיתות ושלוחות רסן. זאת, בין השאר, מתוך מטרה

שכל השכונה תדע "מה היא עושה”.

סרטונים של דקות ארוכות, שבהם מתועדים מעשי ההטרדה מול

ביתה וברחובות שכונת מגורי העובדת, הנמנית עם ראשי המערכת

המטפלים בנושאים מורכבים ורגישים ביותר בתוך התחום של דיני

משפחה הקשורים להגנה על קטינים וחסויים כגון אפוטרופסות, ענייני

משמורת, אבהות וכיו"ב, הועלו מיד לאינטרנט וזכו למאות "לייקים",

צפיות ושיתופים.

בין היתר, הועלו בבלוג של אחד ממובילי הפעילים תחת הכותרת - "עושים

שכונה לפקידת הסעד הראשית XXX שניתקה את האמא ל' מילדיה

במשך 6 שנים” )השם כמובן מופיע במקור (. בסרטון הראשון, שאורכו

3:33 דק', נראה אחד הפעילים קורא, באמצעות המגפון, ממש בסמוך

לבית העובדת, קריאות צעקניות, מעליבות, משפילות, מבזות ומטרידות

ביותר, תוך שהוא פונה אף לשכנים, כך לדוגמא מבין הקריאות נאמר:

אבאל'ה שקוראים לו XXX לא רואה את הילדה שלו.

מסתבר שאיפה שהוא מי שמושך בחוטים, זו הגב' XXX

החוטפת XXX לא תתן לו לראות את הילדה שלו, כי

צריך למלא מקומות במוסדות. נכון XXX החוטפת? XXX בוכה

מבקשת את אבאXXX, אבל XXX החוטפת לא תתן ל XXX

כי צריך למלא את המוסדות, צריך לשים את הילדים במצב

פסיכיאטרי. XXX כשנותנים לילד תרופות פסיכיאטריות ולוקחים

אותו לפסיכיאטר, הילד מתויג כנכה בביטוח לאומי, ואז מה

שעושים משרד הרווחה, עמותות, המוסדות... דורשים מביטוח לאומי דמי נכות על הילד ולוקחים את זה לכיס שלהם". קריאות נוספות מפיו של אותו אדם ניתן לשמוע ולראות בסרטון נוסף,

שאורכו 2:34 דק'. בסרטון נוסף שהועלה בבלוג על ידי אותו אדם, אשר

אורכו 2:28 דק', הוספו עוד אמירות בסגנונו הבוטה ומשולח הרסן,

בעידודה ובהדרכתה, לפרקים, של אישה נוספת שהשתתפה באירוע,

אשר לא הסתפקה בדברים המעליבים הנ"ל והוסיפה איומים חמורים

כלפי העובדת, באשר לעתיד הצפוי לה ולמחיר שתשלם, כל אלה כדי

להכפיש את עובדת הציבור ולבזותה מול שכניה. מבין ה"פנינים":

בסופו של דבר כולם ישלמו את המחיר. כולם. יש בית דין, אם

אין למטה, יש למעלה. ואת ואני נהיה שם, אני מבטיחה לך,

ואני אהיה שם להעיד, מי את ומה את, וכמה כאב את גורמת.

ואת תשלמי על זה בסופו של דבר. זאת הבטחה. אני אפילו לא

אומרת 'בלי נדר', כי את תשלמי. כל מי שעושה כל כך הרבה

רע, בסופו של דבר ישלם. אני מבטיחה, ובע"ה שאני גם אזכה

לראות את זה פה".

(***) עו"ד דינה דומיניץ - המתאמת למאבק בסחר בבני אדם (בפועל). מרכזת הוועדה הבין-

משרדית להגנה על עובדי ציבור בתחום הרווחה והמשפחה, פרקליטה לשעבר במחלקה

האזרחית בפרקליטות המדינה.

אירוע זה אשר כלל תהלוכות סביב הבית והשכונה ארך למעלה משעתיים,

עד אשר המשטרה והפיקוח העירוני הגיעו למקום, ולאחר דין ודברים בין

המשטרה והשכנים לבין המשיבים ופעילים נוספים שביצעו את מעשי

ההטרדה, התפנו המשיבים והפעילים מהמקום.

כאמור, הסרטונים שבהם מתועד האירוע המטריד הועלו לאינטרנט באתרים השונים של הפעילים

וניתן היה לראותם גם באתר ה"יוטיוב".

למעשה, הציבור הרחב חשוף להם ויכול לראותם בכל עת. כמו כן, הועלתה לאינטרנט תמונה שבה

מצולמים המשיבים יחד עם פעילים נוספים מול ביתה.

בפרסום נוסף לאחר האירוע המטריד צוין: ”עוד תמונה משמחת מהבוקר,

עושים שכונה לXXX‏ 'החוטפת”, זכה רק מהבלוג שלי ל 462 שיתופים

ועוד אלפים מהסרטונים שהופצו על ידי הרבה מחברי [...] מזל טוב

‎,XXX‏ את סלב". לפרסום זה ניתנו על ידי אנשים שונים הערות שחלקן

פוגעות ומעליבות.

אירוע מעין זה המכונה על ידי הפעילים יוזמי האירועים: "עושים שכונה",

מתרחש מדי שבוע בשבוע, כבר תקופה ארוכה, כול פעם נגד עובדת סוציאלית

אחרת או נגד שופטים ושופטות בתי המשפט למשפחה ונוער, והוא מהווה אך

חלק מהתופעה הרחבה של הכפשות נגד עובדי ציבור בתחום הרווחה והמשפחה, שנתאר להלן.

בשנים האחרונות הולך וגובר הצורך בהתמודדות משולבת עם ההיבטים השונים של תופעת הפגיעה בעובדי

ציבור העוסקים בתחום המשפחה והרווחה. מדובר בקבוצה מצומצמת של אבות (ולעתים גם אימהות) שבעקבות הליכי הגירושין וסכסוכי המשמורת שחוו או הפעלת חוק הנוער (טיפול והשגחה), או הפעלת חוק אימוץ ילדים, נוקטים צעדים חריפים ופוגעניים נגד עובדי ציבור ממערכת הרווחה והמשפט. המטרה הברורה שלהם היא לרפות את ידי עובדי הציבור, להלך עליהם אימים ולהרתיעם ממילוי תפקידם. יתרה מכך, התגברות התופעה לאורך התקופה האחרונה מעלה חשש חמור לפגיעה פוטנציאלית בעקרון טובת הילד, ולניסיון להביא לשיתוק המערכת כולה. יודגש כי למרבה הצער, ניכרים כבר סימני השפעה של התופעה על המערכת, הלכה למעשה. בין היתר, ישנה תופעה של התפטרות עובדי ציבור מתפקידם וקושי לגייס תחתם עובדים מתאימים.

מרבית הפעילים במאבק מאוגדים בעמותות שונות כגון "התנועה למען עתיד ילדינו", ”אבות שכולים לילדים חיים", ”א' זה אבא", "זעקת האמהות”, הקואליציה למען הילדים ומשפחה בישראל" ועוד. המאבק של אותם

הפעילים מתמקד בעובדי שירותי הרווחה, הן ברשויות המקומיות והן במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, בין היתר עובדים סוציאליים לפי

חוק (פקידי סעד, כפי שכונו בעבר) ועובדי משרד המשפטים, פרקליטים, מנהלי פנימיות ועובדי פנימיות, פסיכולוגים ומומחים, שופטים, עורכי דין, אנשי אקדמיה ולמעשה כל מי שמלווה הליכי דיני משפחה מבחינה מקצועית וטיפולית.

דרכי הפעולה העיקריות הן: פרסום דברי בלע והכפשות באתרי האינטרנט השונים נגד עובדי הציבור, בעיקר

שופטים ועובדים סוציאליים אך לא רק הם, לעתים תוך פרסום פרטים חסויים על קטינים; קיום משמרות מחאה והפגנות מול בתי עובדי הציבור; התייצבות הפגנתית בבתי המשפט שבהם מתקיימים דיונים (לרבות דיונים בדלתיים סגורות) וליווי הדיונים בקריאות ביניים בוטות; הפצת מכתבים, עלוני פרסום ושלטים הכוללים איומים; פרסום פרטים אישיים וחסויים של העובדים עצמם ומשפחותיהם (כגון מספרי חשבונות בנק); התבטאויות חריפות והכפשות נגד עובדי הציבור בתפוצה רחבה ובין היתר ברשת האינטרנט או בסביבת ביתם הפרטי; פנייה לוועדת זכויות האדם של האו"ם נגד מדינת ישראל, לרבות הגשת דו"חות מסולפים ושקריים לוועדות אלו; הגשת תביעות בארץ ובחו"ל נגד שופטים, דיינים, יועצים משפטיים,עמותות, שרי ממשלה ונושאי תפקיד אחרים.

בהתאם להנחיית מנכ"לית משרד המשפטים, בחודש מאי 2014 הוקם צוות בין-משרדי שתפקידו לרכז ולתכלל את המידע והפעילות בהיבטים השונים, ולבחון כיצד ניתן לקדם ולייעל את ההתמודדות עם התופעה, בכלים השונים הקיימים במישור הפלילי, האזרחי והמנהלי.

זאת, לאחר שבחינה מעמיקה הובילה להסכמה כי מדובר בתופעה שיש בה כדי סיכון משמעותי לתפקוד המערכות המטפלות בתחום המשפחה והרווחה, וכי התמודדות יעילה ואפקטיבית עם תופעה זו מחייבת שילוב זרועות מלא ושימוש בכלל הכלים החוקיים הקיימים, הן מהתחום הפלילי והן מהתחום האזרחי, הכלכלי והמנהלי, לצורך מתן הגנה לעובדי הציבור המותקפים אך בשל עשיית עבודתם נאמנה וביצוע תפקידם בפרט, ולצורך הגנה על תפקודה התקין של מערכת החוק, המשפט והרווחה העוסקת בתחום הרגיש והחשוב ביותר של דיני משפחה ושמירה על טובת ילדים, בכלל.

בצוות חברים אנשי קשר ממשרדי הרווחה, חוץ, בריאות, משפטים, פרקליטות המדינה - המחלקות לתפקידים מיוחדים ותפקידים מיוחדים (בין-לאומי), ייעוץ וחקיקה (משפט בין-לאומי), סייבר וטכנולוגיה, מהנהלת

בתי המשפט וממשטרת ישראל. הצוות גיבש דרכי פעולה ונוהלי פעולה באמצעות אנשי הקשר השונים, בכמה מישורים כפי שנפרט להלן, משתף פעולה באופן הדוק עם גורמים נוספים רלוונטיים כגון המחלקה לאכיפה

אזרחית בפרקליטות המדינה, ייעוץ וחקיקה פלילי, רשות המיסים, רשות התאגידים, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ועוד; וכלל פעילויותיו מלוות ומונחות על ידי הנהלת משרד המשפטים.

נדגיש כי הקו המנחה את פעילות הצוות הוא שאין בהתמודדות עם תופעה חמורה זו כדי לשלול מאף פרט את זכותו לחופש ביטוי או למאבק לקידום האינטרסים הציבוריים החשובים לו, לרבות ביקורת על פעולות המדינה בכלל והמערכת העוסקת בהגנה על קטינים בפרט, אף אם ביקורת זו איננה נעימה למדינה, ובלבד שיהא מדובר בפעולות חוקיות ולגיטימיות, שאינן חותרות תחת אשיות שלטון החוק בכך שהן מיועדות להביא לשיתוק המערכת, ואינן מביאות לפגיעה אישית קשה בעובדי ציבור אך בשל מילוי תפקידם על פי דין, כדי לרפות את ידם מחובתם זו.

הבסיס הנורמטיבי

הכלים הקיימים על מנת להתמודד עם תופעה זו ולהתגונן מפני ההכפשות, ההשמצות, האלימות וההטרדות שחווים העובדים המותקפים, מצויים הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי.

במישור הפלילי, העברות המרכזיות העומדות בבסיס הפרסומים המכפישים וההתקפות כלפי עובדי הציבור כוללות: עברת האיומים; הטרדת עד, עברות לפי פקודת בזיון בית המשפט; עברת העלבת עובד ציבור: עברות לפי חוק איסור לשון הרע; עברות לפי חוק הגנת הפרטיות.

במישור האזרחי, ניתן להגיש בקשות לצווים לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת,וכן להגיש תביעות נזיקיות, בין היתר, בגין עוולת לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע או בגין עוולת הפגיעה בפרטיות בהתאם לחוק הגנת הפרטיות. נזכיר בהקשר זה כי בפסיקה נקבע כי הגדרת המונח "פרסום" רחבה דיה כדי לכלול גם פרסומים ברשת האינטרנט.

ככלל, כאמור, עסקינן בעברות ביטוי, ויש לערוך איזון בין עקרון העל של חופש הביטוי, העומד בבסיס שיטתנו הדמוקרטית, לבין הפגיעה הקשה של פרסומים אלה בכבודם ובחירותם של עובדי הציבור, וביכולת של

המערכת כולה למלא את תפקידה החיוני בהגנה על קטינים ועל טובתם.

נפרט מעט את הבסיס הנורמטיבי הרלוונטי.

חוק איסור לשון הרע:

חוק איסור לשון הרע מאזן בין חופש הביטוי והזכות לשם טוב. הזכות לשם טוב כוללת את האינטרס לכבוד שהאדם רוחש לעצמו ושהסביבה רוחשת לו, גאווה אישית והכרה אישית בין בני האדם.

הזכות לשם טוב הוכרה כבר בסעיף 12 להכרזה האוניברסלית בדבר "זכויות אדם” והוכרה כטעם מספיק להגבלה על חופש הביטוי באמנה האירופית להגנה על זכויות אדם וחירויות יסוד. חופש הביטוי הוכר כזכות

"עילאית" עוד טרם חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועם חקיקתו הוכרה כזכות חוקתית הנגזרת מהזכות לכבוד.

הגדרתה של לשון הרע מספקת הגנה רחבה לזכות לשם טוב בשל העובדה כי לא צריך להוכיח פגיעה בפועל, אלא די כי הפרסום "עלול" להשפיל, לבזות או לפגוע באדם. הבחינה להיות הפרסום לשון הרע היא מבחן אובייקטיבי: האם האדם הסביר היה רואה בפרסום לשון הרע.

תביעת לשון הרע נבחנת על פי תרשים זרימה: תחילה, האם הביטוי מהווה לשון הרע. לאחר מכן, יש לבחון אם הפרסום נהנה מחסינות או אם עומדות הגנת אמת דיברתי או תום לב. תנאי יסוד למימוש החוק

הוא כי במוקד ה”נפגע" יעמוד אדם. קרי, יחיד או תאגיד, זאת להבדיל מ"ציבור". זוהי למעשה דרישת הזיהוי. לעניין לשון הרע על ציבור, בחר המחוקק בהגשת תביעות במסלול הפלילי ובאישור היועץ המשפטי

לממשלה בלבד, דבר המעיד על מגמת המחוקק לצמצם את כוחה של המדינה למקרים שבהם מעורבים אינטרסים ציבוריים כבדי משקל וכאשר עצמת הביטוי והפגיעה הכרוכה בה גבוהה במיוחד.

הלכה למעשה, מאז חקיקת חוק איסור לשון הרע, ועד ימים אלו, טרם נעשה שימוש בסמכות זו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, כך שלא הוגש מעולם כתב אישום בגין לשון הרע על ציבור.

משום כך, גם בתחום ההגנה על עובדי ציבור בתחום המשפחה דעסקינן,

הוגשו תביעות אזרחיות בגין לשון הרע על עובד ספציפי, ולא על ציבור

העובדים הסוציאליים בכללם.

כך, למשל, בפרשת דור קבעה השופטת גרוסמן כי המשיבים ישלמו

פיצויים בסכום של 100 אלף ש”ח לעובדת סוציאלית בנין לשון הרע

ופגיעה בפרטיות, לאחר שפרסמו עליה באתרי אינטרנט ובמנשרים כי

היא חוטפת ילדים, נאצית, שקרנית וכי הביאה את ילדתה מתרומת זרע.

השופטת גרוסמן קבעה כי "חופש הביטוי אינו חופש הביזוי" ולכן לא ניתן

להצדיק פגיעה בשמו הטוב של אדם, כאשר הפרסומים אינם מקיימים

את הרציונלים העומדים מאחורי ההגנה על חופש הביטוי.”

כן ראו פסק דין אשר ניתן לאחרונה בתביעת לשון הרע של דובר איגוד

העובדים הסוציאליים, בפרשת גואלמן גולן, בגין הכפשות קשות של

הנתבעת ונתבע נוסף (אשר לא התבונן וניתן פסק דין בהיעדרו). בית

המשפט פסק לתובע פיצויים וכן חייב את הנתבעת להסיר את הפרסומים

המכפישים מהאינטרנט. לאחרונה הגישה עיריית תל אביב-יפו, יחד עם

קבוצת עובדים סוציאליים עובדי הרשות, תביעה נזיקית לבית משפט

השלום בתל אביב-יפו, בין היתר, בעילת לשון הרע, בסך 2 מיליון ש"ח,

נגד כמה נתבעים המובילים את מסע ההכפשות נגדם, וכן כנגד גוגל,

וורדפרס ופייסבוק, בגין אי-הסרת הפרסומים המכפישים מאתריהם.

ביום 9.8.2016 הגישה פרקליטות מחוז המרכז לבית משפט השלום

בפתח תקווה, תביעה נזיקית בעילת לשון הרע נגד שלושה משיבים, בשם

עובדת סוציאלית ראשית לסדרי דין במשרד הרווחה. התביעה הוגשה

ביזמת צוות ההגנה, ויחד עם המחלקה לאכיפה אזרחית בפרקליטות

המדינה והמשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים). העילה לתביעה

הייתה שורה ארוכה של הנפשות קשות נגד אותה העובדת באינטרנט,

ובפרט בגין פרסומים רבים על "פיטוריה" כביכול, אף שכלל לא פוטרה

ואף קודמה לתפקיד אחר.”

במאמר מוסגר יוער כי אין לשלול את האפשרות להגיש תביעה אזרחית

בגין פגיעה בקבוצת עובדים סוציאליים כאשר "לשון הרע", שהופנתה

כלפיהם, פגעה בכל אחד ואחד מהם, ולכן הקימה עילת תביעה פרטית

לכל אחד מחברי הקבוצה. כך למשל פורש המצב המשפטי גם בפסיקתו

של בית משפט העליון בפרשת ועדת עדת הספרדים, שבה הנהלת

הוועד של עדת הספרדים בירושלים פרסמה גילוי דעת שבו נאמר כי

הנהלת ועד העדה החליטה להביע אי אמון במר אליהו אלישר [ששימש

כנשיא וועד עדת הספרדים] על שקיבל על עצמו לשמש כנשיא כבוד

לגוף ציבורי [המועצה הישראלית למען שלום ישראלי-פלסטיני] שעם

חבריו נמנים אישים אנטי-ציוניים וקומוניסטים. כל אחד מחברי המועצה

הגיש תביעה לפיצויים לפי חוק איסור לשון הרע נגד חברי ועד העדה

הספרדית. התביעות אוחדו, ובית המשפט פסק לתובעים פיצויים.

באשר להגשת כתב אישום בעילת לשון הרע, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנוגע למדיניות התביעה בהגשת כתבי אישום פליליים בעילת לשון הרע, הרי מדובר במדיניות מצמצמת מאוד, הנובעת

אף היא מהכרה בערך החשוב והנעלה של חופש הביטוי.

עם זאת, נדמה כי במקרים מסוימים בתחום זה של הכפשות נגד עובדי ציבור

בתחום המשפחה והרווחה, ראוי יהיה לשקול שימוש בסמכות זו, בהתאם

לקריטריונים האמורים בהנחיה.

חוק הגנת הפרטיות:

חוק הגנת הפרטיות קובע כי אדם אינו רשאי לפגוע

בפרטיות זולתו ללא הסכמה. הזכות לפרטיות מוכרת כזכות יסוד ומעוגנת

בסעיף 7(א) לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. בהצעת חוק הגנת הפרטיות

מיום 5 במאי 1980 נכתב כי "תחומי הזכות מתפרשים לגבי אותם עניינים

של הפרט אשר על פי מוסכמות חברתיות זכאי הפרט לשמרם לעצמו

בלי שזולתו ייתן להם פומבי ללא הסכמתו. הדעה המקובלת כיום היא

שלא די בהגנה הניתנת לאדם על פי הדין נגד פגיעה בגופו ובנכסיו אלא

יש להבטיח הגנה גם בפני פגיעה בפרטיותו". בשל האיזון הנדרש בין

הזכות לפרטיות ובין הזכות לאסוף ולפרסם ידיעות, קובע החוק מערכת

של הבנות העשויות לקום לטובתו של הפוגע, כגון: פרסום מוגן לפי חוק

לשון הרע, פגיעה שיש בה עניין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות העניין,

פגיעה בדרך של תצלום או צילום שנעשה ברשות הרבים והנפגע מופיע

בו באקראי ועוד.

עוד נקבע בהצעת החוק כי "במרבית הארצות שבהן חוקקו חוקים

האוסרים פגיעה בפרטיות לא הוגדר המונח פרטיות. גם החוק המוצע

אינו מגדיר את המונח, מפאת הקושי במתן הגדרה ברורה וממצה לביטוי

זה. קביעת תחומיה המדויקים של "פרטיות" הושארה, איפוא, לפסיקה

שתיקבע במרוצת השנים בבתי המשפט לאור נסיבות קונקרטיות".

ואכן, לאורך השנים קבע בית המשפט העליון הלכות שונות לעניין פגיעה

בפרטיות והגדיר את גבולותיה. בענייננו, בפרשת דור נפסקו כאמור

פיצויים לתובעת בגין פגיעה בפרטיותה, וזאת לאחר שהנתבעת הפיצה

עלוני פרסום שבהם מופיע תצלום התובעת מתחת לביתה, בתיבות

הדואר של שכניה וברחוב שבו היא מתגוררת, עם כיתובים בנוגע לחייה

האישיים של התובעת, הפוגעים בצנעת חייה.

דוגמה נוספת היא פרשת פלונית שבה קבע השופט שמאי בקר כי

בפרסומיה של הנאשמת יש משום פגיעה בפרטיותו של מנכ"ל משרד

הרווחה, לאחר שפרסמה באינטרנט העתקים של דו"חות החניה של

המנכ"ל, ואדם אחר פרסם מסמכי בנק אישיים באישורה של הנאשמת,

או מבלי שהסירה אותם לכל הפחות.

לצד ההגנה המסופקת לנפגעים על ידי חוק הגנת הפרטיות, יש לציין כי

בעידן האינטרנט והטכנולוגיה, שבו אפשר לפרסם פרסומים ותגובות

אנונימיים, חוק הגנת הפרטיות, מספק הגנה על הגולשים המפרסמים,

גם במקרים שבהם הפרסום הוא עברה. אמנם קיימת האפשרות

שהאנונימיות תוסר בדיעבד ובהתייחס לאופי הפרסום, אולם לעת הזאת,

בפרשת מור סתם בית המשפט העליון את הגולל לאפשרות החשיפה

בשל היעדר מסגרת דיונית מתאימה, ופסק כי זוהי מלאכה למחוקק.

יש לומר כי גילה הצעיר של הזכות לפרטיות, אי-הבהירות המושגית שבה

ודלות הפסיקה גורמים לעמימות הזכות לפרטיות ומקשים את יישומה.

העלבת עובד ציבור:

עברה של העלבת עובד ציבור היא עברה שבה הנורמה הפלילית אוסרת על אדם לבטא במילים או בהתנהגות מסרים פוגעניים נגד עובד ציבור. מהות עברה זו יוצרת מתח ברור בין תכלית

האיסור לבטא מסרים פוגעניים נגד עובד ציבור, לבין הפגיעה הטמונה

בחופש הביטוי וחופש הביקורת של הפרט כלפי עובדי ציבור והשירות


לא אחת קבע בית המשפט העליון כי השירות הציבורי הוא נדבך מהותי

במערכת השלטון במשטר דמוקרטי, והצורך להגן עליו מחייב גם הגנה

על עובד הציבור האינדיווידואלי שבאמצעותו פועל השירות הציבורי.

בלא הגנה כזו, יתקשה העובד למלא את תפקידו כהלכה, ולכן המערכת

שעמה הוא נמנה לא תוכל להגשים את מלוא יעדיה הציבוריים. עובד

ציבור ההופך מטרה ללעג ולקלס, לגידופים, לקללות, לנאצות ולהטחת

האשמות שווא עלול לחשוש מלמלא את תפקידו, ולכן מעשי ההשתלחות

בו פוגעים פגיעה קשה בשירות הציבורי ובאינטרסים חברתיים וציבוריים

משמעותיים. לדוגמה, בפרשת אונגרפלד, הורשע המערער בעברה של

העלבת עובד ציבור, לאחר שהציב במשך כשבעה ימים כרזה בפתח

תחנת משטרה שבה נאמר כי שוטר מסוים משתף פעולה עם עבריינים,

וכי "המשטרה אינה צריכה תפוחים רקובים". בעניין זה קבע בית המשפט

כי יש באמירות אלו כדי לערער את טוהר מידותיו של השוטר, לפגוע

בהגינותו ולהציגו כמי שמנצל את מעמדו הציבורי כדי לעשות יד אחת

עם גורמים עבריינים, עד כדי כך כי האמירות מובילות לפגיעה ביכולת

תפקודו של השוטר, ואף בשוטרים אחרים ושירות המשטרה בכללותו,

אשר יצרו צעדיהם בהפעלת מרותם כמסגרת התפקיד. כמו כן, קבע

בית המשפט כי פגיעה מסוג זה אינה מצויה בגדר רף הסיבולת שעובד

ציבור נדרש להפעיל בגדרי תפקידו.

אולם לצד כל זאת, עברת ה"העלבה" במשמעותה הפלילית תבוא לידי

ביטוי רק במקרים חריגים וקיצוניים שבהם קיימת ודאות קרובה כי

הפגיעה הצפויה ממנה עלולה לא רק לפגוע בעובד הציבור כפרט, אלא

גם לפגוע פגיעה ממשית וקשה במילוי תפקידו הציבורי ובכך במערכת

השירות הציבורי ובאמון הציבור בה. קרי, בפרשנותו את עברת ההעלבה,

דורש בית המשפט מהעובד רמת סיבולת גבוהה, נחישות ויכולת עמידה

בלחצים, מנת חלקו של משרת הציבור. כמו כן, על מנת לפתוח בחקירה
בגין עברת העלבת עובד ציבור, על המשטרה לקבל אישור פתיחה

בחקירה מאת הפרקליטות. כל אלו מקשים על שימוש בעברה זו ולעתים

אף מצמצמים את השפעתה האופרטיבית על טיפול בפגיעות בעובדים.

להשלמת התמונה נציין כי מדובר בתופעה בין-לאומית חוצה גבולות,

אשר מטרידה מדינות רבות במערב. בספרו של הפילוסוף והמשפטן

"Jeremy Waldron"‏ סוקר המחבר את הפסיקה והספרות האמריקנית

בנושא, ומציע טיעון חדש, ושונה מן התפיסה המקובלת הדוגלת בהגנה

מוחלטת כמעט על זכותו של אדם לבטא את דעותיו, אף אם דעותיו

פוגעניות, אלימות ומפלות כלפי אחרים. המחבר מציע טיעון שלפיו

ביטויי שנאה מסכנים את יסודות החברה ואת האינטרס הציבורי בכך

שהם יוצרים איום סביבתי לשלוות הציבור, המתואר ברעל המתפשט

ומחלחל לאטו ומערער את שלום הציבור ופוגע דווקא בחלקים החלשים

ביותר מהציבור כגון קבוצות מיעוט אתניות או דתיות. פרסומים אלה

נועדו לערער את יציבות החברה ולפגוע בכבוד האדם של קרבנותיו

בעיניהם עצמם ובעיני החברה כולה, אך בגין מאפיינים כגון גזע, דת, מין

או השתייכות קבוצתית אחרת, אשר מובילים בסופו של דבר לפגיעה

בלגיטימציה ובשוויון של אותן קבוצות כחלק מן החברה. לפיכך מציע

מחבר הספר להטיל רגולציה מסוימת באמצעות חקיקה ונהלים, אשר

יגבילו פרסומים מעין אלה ויגנו על הקרבנות.

נציין עוד את הקמתה של ועדת ארבל לפני כשנה על ידי שרת המשפטים,

שתפקידה הוגדר "לגיבוש אמצעים להגנה על הציבור ובהם נושאי משרה

בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים וכמו גם‏ בריונות ברשת האינטרנט”. הוועדה התכנסה כמה פעמים ושמעה‏ גופים רלוונטיים רבים, והיא שוקדת על ‎גיבוש המלצותיה שוודאי יתרמו להתמודדות בתחום ‎זה.

התמודדות משולבת - פעילות הצוות הבין-משרדי

הצוות הבין-משרדי פועל באופן שוטף במישורים השונים במקביל

ובשילוב כוחות בין הממשקים השונים והסמכויות השונות, בחלוקה

של פעילות אכיפתית, מניעתית והגנתית.

המישור של האכיפה הפלילית - הודק הממשק בין הפרקליטות למשטרה

וכן ניתנו הנחיות לגבי הגשת תלונות במשטרה וליווי ההליכים. הוגשו כמה

כתבי אישום, וישנן חקירות בתהליכים שונים. הוגשו תלונות רבות נגד

אותם הפעילים, שלגביהן ניתן אישור המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

לפתוח בחקירה על עברות ביטוי. אחד הפעילים הבולטים נשלח למאסר

לפני כשנה על רקע תופעה זו. כמו כן מתקיימים דיונים באשר להגברת

יעילות העבודה והבקרה בין הגורמים השונים, בהנחיית המשנה לפרקליט

המדינה (תפקידים מיוחדים).

המישור האזרחי - הוגשו ארבע בקשות בשם היועץ המשפטי לממשלה

ובאישורו לצווים למניעת הטרדה מאיימת של עובדות ציבור בכירות

במשרד הרווחה. הבקשות התקבלו, כמעט במלואן. כמו כן, ניתן סיוע

וייעוץ לרשויות מקומיות רבות (תל-אביב, פתח תקווה, בת ים, רמת גן,

קריית שמונה, כפר סבא, ראשון לציון), באמצעות היועצים המשפטיים

ברשויות, שהגישו בקשות לצווים למניעת הטרדה מאיימת עבור עובדות

סוציאליות שהן עובדות הרשות המקומית. לפני כחצי שנה הוקמה ועדה

חדשה בהחלטת פרקליט המדינה, בראשות המשנה לפרקליט המדינה

לעניינים אזרחיים, כפיילוט להגשת תביעות לשון הרע על ידי בא כוח היועץ

בשמם של שוטרים ועובדים סוציאליים, בהתאם לקריטריונים שנקבעו. בשלב זה

דנה הוועדה בבקשה שהוגשה על ידי משרד הרווחה, להגיש תביעה בגין לשון

הרע חמור נגד עובדת סוציאלית ראשית לסדרי דין במשרד הרווחה, והבקשה

נמצאת בשלב זה בבחינה. מדובר בין היתר, בפרסומים שקריים על אודות פיטוריה כביכול של אותה עובדת על ידי שר הרווחה, בשל חשדות ל"שחיתות" וחטיפת ילדים, שאין בהם ואף

גרעין קטן של אמת, כמו כן, קיימים פרסומים מכפישים בוטים ופוגעניים

במיוחד כלפי אותה עובדת באתרים שונים באינטרנט.

תיקוני חקיקה - נשקלו ונבחנו הצעות שונות לתיקוני חקיקה - הן בחוק

הפלילי (הצעה להתקין עברה של איומים כלפי עובדי ציבור), הן בתחום

האינטרנט והסייבר והן בתחום האזרחי (תיקון החוק למניעת הטרדה

מאיימת כך שיכלול באופן מפורש גם הטרדה באמצעות האינטרנט).

הדברים מצויים בשלבים שונים של נהיגה וטרם מוצו.

הסרת הפרסומים המכפישים מהאינטרנט והרשתות החברתיות - נבנה תהליך פנייה לגוגל לשם בקשה להסרה, מעקב אחר הפניות ובעת הצורך פניות לדרג בכיר יותר. אנשי הקשר במשרדים השונים בנו נהלים

פנימיים ומנחים את עובדי משרדם ועובדי השלטון המקומי כיצד להסיר את הפרסומים הפוגעניים. במהלך השנה האחרונה הוקמה מחלקת סייבר בפרקליטות המדינה, המקיימת שיח ותיאום עם הנהלת גוגל

והרשתות החברתיות השונות, כדי להביא לשיפור וייעול הפניות להסרה, וריכוזן יחד במחלקת הסייבר המטפלת בשלב זה בהכפשות נגד עובדי משרד המשפטים ועובדי משרד הרווחה, וכן, עובדים סוציאליים עובדי הרשויות המקומיות. צעד חשוב זה אכן הביא לשיפור משמעותי שחל

בהיענות לבקשות ההסרה, הן מבחינת זמן הטיפול שהתקצר מאוד

והן מבחינת אחוז המענה החיובי. במקרים מסוימים, שבהם לא הייתה

היענות חיובית או שנדרשו צווים שיפוטיים כדי להסיר את הפרסומים,

אכן הוגשו בקשות מתאימות לצווים אשר התקבלו, ועם העברתם לגוגל

והרשתות החברתיות, הורדו הפרסומים.

ליווי ותיאום בכל הנוגע לתביעות המוגשות בחו"ל - עד כה הוגשו בארצות-הברית בעשר תביעות משפטיות אישיות נגד שרים, שופטים, עובדים סוציאליים, יועצים משפטיים ובעלי תפקידים אחרים במערכת, וכן נגד עמותות ועובדיהן אשר מספקות שירותים עבור המדינה.

שמות התובעים והנתבעים מוחלפים באופן תדיר, ומבחינת הדין האמריקני

יש אפשרות, אמנם מוגברת ובמקרים מסוימים בלבד, להגיש תביעות בארצות-הברית בגין מעשים שאירעו מחוצה לה. הטיעונים באופן כללי הם שמערכת המשפט בארץ אינה הולמת, מפלה לרעה גברים ומפרה

זכויות אדם מבחינת החוק ומבחינת הפרקטיקה, כי התובעים חשופים

לעינויים וחטיפת ילדיהם ומהווים תקיפה כוללת על מערכת הרווחה

והמשפט של מדינת ישראל העוסקת בתחום דיני המשפחה וכיוצא

בזה. התקפה זו מתבססת, בין היתר, על טענות של הפרת זכויות אדם

וההתחייבויות הבין-לאומיות של המדינה, ויכולה לגרום נזק מעבר לתחום המשפטי הצר. בכמה תביעות התובעים לא נדרשו לשלם אגרות בית המשפט או הוצאות מאחר שהם טוענים בפני בית המשפט כי אין להם

היכולת לשלם, ולרוב, הם מייצגים את עצמם (‎.(pro-se‏ במקרה כזה,

בהתאם לחוק בארצות-הברית, אין אפשרות לדרוש הוצאות המשפט.

מרבית התביעות דומות מאוד זו לזו, ועולה מהן כי הנוסחים מתואמים

בין התובעים השונים. חרף הטענה שברוב התביעות הם מייצגים את

עצמם, ניכר כי יש עורכי דין המייעצים להם כיצד לפעול.

על מנת להתגונן בערכאות האמריקניות, שכרה המדינה את שירותיו של

משרד עורכי דין אמריקני מוביל בתחום באמצעות הליך מעין מכרזי. עד

כה, כל התביעות אשר הוגשו נדחו בסופו של דבר, וישנם כמה הליכים

אשר עדיין מתנהלים בערכאות השונות (בקליפורניה ובניו ג'רזי). מימון

ההגנה המשפטית עבור המדינה ועובדי הציבור בתיקים אלו נעשה

מהקופה הציבורית (מתקציבי המשרדים שבהם מועסקים או הועסקו

בעבר הנתבעים) ונאמד בשנת התקציב 2014 בכחצי מיליון ש"ח, ואילו

בשנת 2015 הסתכם בלמעלה ממיליון ש"ח. נדגיש כי העלויות הגבוהות

של שכר הטרחה, הנופל כנטל על המשרדים השונים, מוערך, באופן ממוצע, במאות אלפי שקלים לתיק.

המדינה נאלצת להוציא הוצאות אלה נוכח החשש כי הימנעות מהתייצבות

בתיקים אלו ומהגשת בקשות לדחייה על הסף, תוביל לקבלת החלטות נגדה

ונגד הנתבעים.

הצוות מלווה ומנחה את המשרד האמריקני בכל הטיפול בהליכים הקיימים שטרם הסתיימו הכולל תיאום

העמדה והייצוג על ידי משרדי עורכי דין אמריקנים, טיפול במימון הייצוג וכו'.

נערך תיאום מול מחלקת המדינה האמריקנית דרך משרד החוץ על מנת

להוציא הודעות חסינות ריבון שאכן הבשיל להוצאת הודעת חסינות על

ידי מחלקת המדינה האמריקנית, אשר הוגשה לבית המשפט האמריקני

אגב הליך מסוים, והוביל למחיקתו על הסף בשל חוסר סמכות. באותה

הודעה נעשה שימוש מוצלח גם בהליך נוסף. הצוות פועל בעניין זה

גם מול גורמים נוספים בהתאם לנסיבות כגון מחלקת הבג”צים, היועץ

המשפטי למשרד הדתות וכיוצא בזה.

ליווי ותיאום בכל הנוגע לייצוג המדינה בוועדות האו”ם השונות - העמותות

הפעילות המוזכרות לעיל פונות באופן שוטף לגופי או"ם העוסקים ביישום

אמנות זכויות האדם, בהן האמנה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות,

האמנה לזכויות אזרחיות ומדיניות ועוד. הפניות כוללות הגשת דו"חות

צללים מסולפים ובהם הפצת אמירות בוטות ביותר נגד מדינת ישראל,

מערכת בתי המשפט ושירותי הרווחה.

נציגי הארגונים מגיעים לדיונים בפני הוועדות בז'נבה, עוברים בין חברי

ועדות המומחים, מחלקים חומרים שונים ופועלים על מנת להשפיע על

המלצות הוועדות השונות. המדינה נדרשת להתגונן מפני טענות אלה

בפני הוועדה, דבר הדורש היערכות מרובה ועובדי משרד המשפטים

הממונים על תחום זה מותקפים ומאוימים באופן בוטה מצד הפעילים


כן מופיעים חברי הארגונים ונציגיהם בפורומים שונים בז'נבה ומכפישים

את המדינה, בהציגם את "השואה המודרנית במדינת ישראל" בעניינם

של "האבות הגרושים". יצוין כי בהופעות אלו הם מציגים את עצמם
כחברי ארגונים בעלי מעמד מייעץ באו"ם - ולא כך הוא.

הצוות מלווה את תיאום הפעילות המדינית מול נציגי המדינה באו"ם

ובשגרירויות. התקיימו כמה דיונים בוועדות אלה ובפורומים שונים של

האו"ם, אליהם נלווים פעילים שונים המגישים דו"חות בוטים וקשים

במיוחד נגד המדינה, ונדרשת הכנה אינטנסיבית על מנת להגן על המדינה

ולהציג את העובדות כהווייתם. כן ישנה פעילות דיפלומטית בניסיון למנוע

מהארגונים השונים להציג את עצמם באופן מטעה כבעלי מעמד מייעץ

בוועדות השונות באו”ם, או לעשות שימוש בלוגואים רשמיים שלא כדין.

במישור המניעה - התקיימו ישיבות עם נציגי משרד הרווחה כדי לחשוב

בצוותא כיצד ניתן להקטין את החיכוך והקונפליקט בין הצדדים. הוצעו

כמה הצעות אשר יובאו בפני הגורמים הרלוונטיים. כמו כן, בעקבות פניית

פסיכולוגים ופסיכיאטרים המהווים מומחים מטעם בית המשפט בהליכי

משפחה ורווחה ומוכפישים אף הם בידי אותם גורמים, מתקיים שיח עמם

ועם המשרד הרלוונטי - משרד הבריאות - יחד עם יחידות הסיוע שליד

בית המשפט, כדי לגבש נהלים משותפים אשר יסייעו לצמצום התופעה,

ולמניעת שימוש לרעה בוועדות המשמעת של משרד הבריאות.


תופעת ה"שיימינג" ברשת בכלל, ונגד עובדי ציבור בתחום המשפחה

בפרט, היא תופעה בין-לאומית מורכבת, המטרידה מדינות ורשויות רבות

סביב העולם. תופעה זו התפתחה על רקע התעצמות הזירה האינטרנטית

שהיא "כיכר השוק" החדשה, ומחליפה במידה רבה את ערוצי התקשורת

הקלאסיים. נדמה כי בישראל, משלל סיבות, ובין היתר, תרבות השיח הציבורי, תופעה זו חמורה ופוגענית במיוחד.

הצבענו על מגוון כלים וכיווני פעולה שטרם מוצו עד תום, ואין ספק כי בצד

ההישגים הלא-מעטים, הדרך עוד ארוכה. עם זאת, התמונה המצטיירת

מצביעה על שינוי כיוון חיובי מצד המדינה, מעמדה פסיבית והגנתית,

למקום של פעילות אקטיבית, והבנה כי יש להגן על עובדיה ולשמור על

כבודם ועל שמם הטוב, תוך שילוב זרועות עם כל הגורמים הרלוונטיים,

על מנת שיוכלו להמשיך ולמלא את תפקידם הציבורי החיובי של שמירה

על קטינים - טובתם ושלומם - באופן מיטבי, וללא מורא וביוש.

לטעמי, לטווח הרחוק, ללא פעילות חינוכית והסברתית מקיפה החל

מגילאי בית הספר, לא ניתן יהיה להלחם באפקטיביות בתופעה זו, ויש

להשקיע משאבים גם בהעלאת המודעות הציבורית לנזקי התופעה

והשלכותיה הפוגעניות על הציבור והחברה כולה, ובראשם הקטינים.

יש לזכור ולהזכיר לעצמנו כל העת, כי על עקרון חופש הביטוי והדמוקרטיה

יש לשמור מכל משמר, ולהגבילו רק עת ישנה הצדקה אמיתית לכך, עת

הביטויים האמורים מתנגשים באופן ישיר בערכים מוגנים אחרים, שגם

עליהם יש לשמור מכל משמר.

אני מחזקת את ידי כל העוסקים במלאכה החשובה והקשה הזו, וקוראת

לחבריי הפרקליטים, ולעובדי משרדי הממשלה והציבור, על אף היותנו

מותקפים אישית לא אחת בעצמנו, להמשיך בעבודתנו הציבורית בראש

מורם, ולהראות גם דוגמא אישית, בהתנהלותנו ובאופן התבטאותנו,

גם במרחבים החברתיים האישיים של כל אחד מאיתנו; לא להקל

ראש בקלות ומהירות הפצת מחשבותינו והגיגנו אל היקום האינטרנטי,

ולהשקיע בקיום תרבות שיח ודיבור כלפי כל אדם, באשר הוא אדם. כי

אכן "החיים והמוות בידי הלשון".

#fathers rights in Israel, #Israel attack on fathers, #Marianne Azizi, #Dina Dimonitz, #Israel Ministry of Justice targets human rights activists